פרויקט גילה להעצמה טרנסית (טרנסג'נדרים למען צדק חברתי - ע"ר) צמח בשנת 2011 מתוך הקהילה הטרנסית ולמענה. אנחנו קבוצת אקטיביסטיות הפועלות למען שינוי מציאות החיים של חברות וחברי הקהילה. בפרויקט גילה אנחנו מחויבות לארבעה עקרונות:
אודות פרויקט גילה
ערכי הפרויקט
תעוזה
היא מחויבות לעשות קודם כל את מה שנחשב לבלתי אפשרי. תעוזה היא אמונה בכוח, בידע וביכולות של כל אחת. תעוזה היא מחויבות לחלום עבור הקהילות הטרנסיות.
תעוזה דורשת ללכת לאיפה שאין - להיות עם יד על הדופק. לראות מה חסר ומה צריך עבור הקהילה שלנו, ולשלוח את הזרועות למקומות שצריך. תעוזה היא פתיחת מרחב ליזמות ולפעולה לשינוי המציאות.
אהבה
היא מחויבות לפעולה מתוך שותפות גורל, מנקודת מבט שרואה בקהילה הטרנסית משפחה, בטוב וברע, משפחה שאוהבת אותך גם אם תבואי וגם אם תלכי. אהבה היא ערבות הדדית וסולידריות, מתוך מודעות ליחסי הכוח אך בסירוב להיררכיה של עזרה: העוזרות הן גם נעזרות.
אהבה היא פתיחות לשינוי, להתחדשות, לזרמים שונים, לתתי הקהילות והמשפחות המרכיבות את הקשת הטרנסית. אהבה דורשת שותפות בקבלת החלטות וביישומן, ללא היררכיות.
צדק
הוא דרישה לשפע כלכלי, תרבותי ומשפחתי עבור קהילות טרנסיות. מחויבות לצדק היא מחויבות לשינוי כאן ועכשיו, שלא מקריבה את מי שבקושי שורדת היום לטובת המחר של אחרת.
צדק הוא התעקשות גם על מטרה וגם על אמצעים, גם על דרישות עקרוניות וגם על פתרונות קונקרטיים. צדק הוא עמידה קודם כל לצידן של החוליות החלשות ביותר בשרשרת האנושית של הקהילה הטרנסית, אלו שסובלות מדיכוי רב מימדי, ולא רק על רקע זהותןם המגדרית.
אמת
היא מחויבות ליושרה בהתנהלות שלנו: מול הקהילה שלנו, מול ארגונים ומוסדות, ומול החברה בכלל. אמת היא התעקשות להציג את מציאות החיים הטרנסית, על היופי והקושי שלה, וסירוב לנרטיבים מגויסים.
אמת היא סירוב להתחנף לכח, לעדן את המסר או להצדיק את עצמנו. אמת היא הכרה בחופש העצום שטמון בהגדרה עצמית של זהות מגדר, דווקא מתוך ההבנה שמגדר הוא כלי של דיכוי, של שליטה, ושל חלוקה בלתי הוגנת של הזדמנויות חיים.
על גילה
גילה גולדשטיין ז"ל
(18 בדצמבר 1947 - 5 בפברואר 2017)
נולדה בטורינו שבאיטליה, עלתה לישראל בילדותה וגדלה בחיפה.
מחלוצות קהילת הלהט"ב ואחת מסמלי של העיר תל אביב. שחקנית, אמנית וזמרת. עובדת מין, זוכת פרס "יקירת הקהילה" של קהילת הלהט"ב בשנת 2003. גילה פלסה דרך לרבות ורבים מהקהילה שלנו, בדוגמה אישית, בתמיכה, בדאגה ובהשקעה בבניית קהילה. היא תרמה במהלך חייה מאות אלפי שקלים לאגודה (שהלכו לקבוצות נוער, לתמיכה, לבניית בית האגודה, ועוד). אישה מיוחדת ומוכשרת שתרומתה לקהילה לא תסולא בפז.
גילה היתה אישה ששרדה את הרחובות, את העוני, את בתי הכלא ואת הזנות במשך עשורים, עוד מהימים שלא הייתה קהילה. היא והחברות שלה בנו קהילה לעצמן ולנו. קהילה של מורדות שעשו כל מה שצריך כדי לשרוד, שלא דיברו בשפה גבוהה על ״פוליטיקה של הצטלבויות״ (Intersectionality) אבל חיו אותה.
כשבחרנו לקרוא לפרויקט על שם גילה גולדשטיין ז"ל, עוד בחייה, רצינו לכבד את ההיסטוריה שלנו. רצינו לזכור שהמאבק הטרנסי, הלהט"בי, הקווירי, הוא מאבק שבא מהרחובות, שבא מקוקסינליות, שבא מנשים שלא רוצות לדבר בשפה נקייה. במובן הכי פשוט, בלי גילה אנחנו לא היינו פה היום, בלי גילה לא היה מתאפשר לנו להמשיך את המאבק גם בדרכים 'מכובדות' כמו פנייה לכנסת, הגשת עתירות, חשיפת נהלים והופעות בתקשורת.
הנצחת גילה בשם הארגון באה להזכיר לנו שאנחנו גם לא כאן לבד.
הלוחמות הכי אמיצות על החופש שלנו, הן לא אלו שמתלבשים מהוגן ומוזמנים לשבת בשולחן של מקבלי ההחלטות – הן הנשים שהולכות בלילות ברחובות החשוכים, שממשיכות להיאבק בחייהן על המקום של כולנו במרחב הציבורי.